Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 110a

שֶׁבִּשְּׁלָהּ בַּחֲלָבָהּ אֲסוּרָה דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא שֶׁבִּשְּׁלָהּ

Traduction

of a suckling lamb or calf that one cooked together with the milk it contains is prohibited. There, even if one roasted it he may not eat it after the fact. To preserve symmetry, the tanna of the baraita taught in the first clause in this manner as well, stating: An udder that one cooked in its milk is permitted.

כִּי סְלֵיק רַבִּי אֶלְעָזָר אַשְׁכְּחֵיהּ לִזְעֵירִי אֲמַר לֵיהּ אִיכָּא תַּנָּא דְּאַתְנְיֵיהּ לְרַב כְּחָל אַחְוְיֵיהּ לְרַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי אֲמַר לֵיהּ אֲנִי לֹא שָׁנִיתִי לוֹ כְּחָל כָּל עִיקָּר וְרַב בִּקְעָה מָצָא וְגָדַר בָּהּ גָּדֵר

Traduction

§ The Gemara above cited a second version of Rav’s opinion, according to which an udder that was roasted without being torn is prohibited for consumption. The Gemara relates: When Rabbi Elazar ascended from Babylonia to Eretz Yisrael he found Ze’eiri and said to him: Is there a tanna who taught Rav that an udder roasted without first being torn is prohibited? Ze’eiri showed him Rav Yitzḥak bar Avudimi. Rav Yitzḥak bar Avudimi said to Rabbi Elazar: I did not teach Rav that an udder is prohibited at all; rather, Rav found an unguarded valley and fenced it in. Rav taught this stringent ruling as an additional safeguard in Babylonia, where Jews were not careful about the prohibition of meat cooked in milk.

Rachi non traduit

איכא תנא. בהאי דוכתא:

דאתנייה לרב כחל. יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיעא ליה לרבי אלעזר:

אחוייה. בני המקום:

לרב יצחק. אמרו לו לרבי אלעזר זה שנאה לו:

אני לא שניתי לו כחל כל עיקר. כלומר שום כחל לא שניתי לו לאיסור בין כחל מניקה ובין כחל שאינה מניקה:

ורב. ששנה להם כחל שאסור:

בקעה מצא. כלומר ראה שהיו מזלזלים באיסור בשר בחלב והחמיר עליהן:

Tossefoth non traduit

איכא תנא דאתנייה לרב כחל אחוייה ליה לרב יצחק בר אבודימי. וכן בפרק המוכר את הספינה (ב''ב דף פז.) איכא תנא דאתנייה לרב מידות אתוי ליה רב יצחק בר אבודימי והקשה רבינו שמואל דהא רב יצחק בר אבודימי היה רבו של רבא כדאמר בריש יבמות (דף ג.) ובריש פ' אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עו.) אמר רבא א''ל רב יצחק בר אבודימי אתיא הנה הנה וכו' ואיך יתכן דרב יצחק בר אבודימי שהיה רבו של רב שהיה חי עד רבא והלא ביום שמת רב יהודה שהיה תלמידו של רב נולד רבא וגרס התם רבינו שמואל איכא תנא דאתנייה רב מדות וקשה לר''ת דהכא בשמעתין אין שייך לומר כן דקאמר אני לא שניתי לו ומיהו יש לפרש לו כמו ממנו כמו (ב''מ דף לג.) תלמיד ורבו צריך לו אבל הא דקאמר ומתוך פלפולו של רבי חייא שנה לו כחל סתם לא אתי שפיר ואור''ת דשנים היו אחד היה בימי רבינו הקדוש דאמרינן פרק כירה (שבת דף מ:) דאמר רב יצחק בר אבודימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ואותו יכול להיות שהיה רבו של רב וקשה קצת דאם רב יצחק בר אבודימי דהמוכר את הספינה היה רבו של רב היכי קאמר לרבי אלעזר התם הא איתמר עלה אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן והלא ר' יוחנן שהיה רבו של ר' אבהו היה קורא לרב רבינו כדאמרינן באלו טרפות (לעיל חולין דף נד):

דאתנייה לרב כחל. פי' בקונטרס יש כאן מי ששנה לרב כחל שבשלו בלא קריעה אסור באכילה ולישנא בתרא דרב הוה שמיע ליה לר' אלעזר ונראה דלא קאי אהנהו לישני דלעיל אלא שמע שהיה רב אוסר כחל ואפילו בקריעת שתי וערב כדאמרינן בסמוך בסורא לא אכלי כחלי אע''ג דמתניתין שריא ליה בקריעה והיה תמיה ר''א והשיב לו רבי יצחק בר אבודימי דרב בקעה מצא וגדר בה גדר ורב יוסף קאמר דכחל מניקה שנה לו דאסור אפילו בקריעה ומתניתין כשאינה מניקה ור' חייא שנה לו כחל סתם והיה סבור שיבין רב מעצמו ולא הבין וטעה בדבריו והיה סבור שמכח שום ברייתא היה בא לחלוק על משנתנו לאסור כל כחל אפילו בקריעה ואנן דאכלינן כחלי אפילו של מניקה בקריעה סמכינן אלישנא דרב בקעה מצא ואין חילוק בין מניקה לשאינה מניקה וגם אעובדא דרבין ורב יצחק בר יוסף דאייתו קמייהו תבשיל דכחלי ואכל רב יצחק ומסתמא של מניקה היה מדלא רצה רבין לאכול ורב יצחק עיקר מדאמר אביי רבין תיכלא אמאי לא אכל וגם מעובדא דרמי בר תמרי דנקטינהו לכולהו כחלי ואפילו של מניקה ואכל:

דְּרַב אִיקְּלַע לְטַטְלְפוּשׁ שַׁמְעַהּ לְהַהִיא אִיתְּתָא דְּקָאָמְרָה לַחֲבִירְתַּהּ רִיבְעָא דְּבִשְׂרָא כַּמָּה חֲלָבָא בָּעֵי לְבַשּׁוֹלֵי אָמַר לָא גְּמִירִי דְּבָשָׂר בְּחָלָב אָסוּר אִיעַכַּב (וְקָאָסַר) [וַאֲסַר] לְהוּ כַּחְלֵי

Traduction

The Gemara elaborates: As when Rav arrived in Tatlefush, he heard a certain woman saying to another: How much milk does it require to cook a quarter weight of meat? Rav said: Evidently, these people are not learned enough in halakha to know that meat cooked in milk is prohibited. Rav tarried in that place, and prohibited even udders to them, so that they would not come to violate the prohibition of meat cooked in milk.

Rachi non traduit

לטטלפוש:

ריבעא. ליטרא:

רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי הָכִי רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבָּא מַתְנֵי אֲנָא כְּחָל שֶׁל מְנִיקָה שָׁנִיתִי לוֹ וּמִפִּלְפּוּלוֹ שֶׁל רַב חִיָּיא שְׁנָה לֵיהּ כְּחָל סְתָם

Traduction

Rav Kahana teaches that Rav Yitzḥak bar Avudimi replied to Rabbi Elazar in that manner described above. By contrast, Rabbi Yosei bar Abba teaches that Rav Yitzḥak bar Avudimi said: I taught Rav only that the udder of an animal nursing offspring is prohibited, as its udder contains much milk. And due to the sharp mind of Rav Ḥiyya, Rav’s teacher, he assumed that Rav too would understand this without his saying so explicitly. Therefore, he taught this halakha to Rav with regard to an unspecified udder. Rav mistakenly thought that the ruling applies to all animals.

Rachi non traduit

רב כהנא מתני הכי. כמו שאמרנו שכן השיבו רב יצחק לרבי אלעזר לא שניתי לו כל עיקר:

כחל מניקה. שהיתה מניקה ויש בדדיה חלב כנוס הרבה:

ומתוך פלפולו של רבי חייא. שהוא מחודד מאד ומבין מעצמו וכסבור שתלמידיו מחודדין כמותו כשחזר ושנאה לפני ר' חייא שנה לו סתם וסבור שיבין רב שאין אסור אלא מניקה ולא הבין:

רָבִין וְרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אִיקְּלַעוּ לְבֵי רַב פַּפֵּי אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ תַּבְשִׁילָא דִּכְחָל רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אֲכַל רָבִין לָא אֲכַל אָמַר אַבָּיֵי רָבִין תַּכָּלָא אַמַּאי לָא אֲכַל מִכְּדֵי דְּבֵיתְהוּ דְּרַב פַּפֵּי בְּרַתֵּיה דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא הֲוַאי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מָרֵיהּ דְּעוֹבָדָא הֲוָה אִי לָאו דִּשְׁמִיעַ לַהּ מִבֵּי נָשָׁא לָא הֲוָה עָבְדָא

Traduction

The Gemara relates that Ravin and Rav Yitzḥak bar Yosef arrived at the house of Rav Pappi. The servants brought before them a dish made of udder. Rav Yitzḥak bar Yosef ate of it, but Ravin did not eat. Abaye said: Bereaved Ravin, why do you not eat? After all, Rav Pappi’s wife is the daughter of Rabbi Yitzḥak Nappaḥa, and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa was a master of good deeds, who was meticulous in his performance of mitzvot. Had Rav Pappi’s wife not heard in her father’s house that such a dish is permitted, she would not have made it.

Rachi non traduit

תכלא. שכול קובר את בניו:

מרא דעובדא. זהיר במעשים טובים:

בְּסוּרָא לָא אָכְלִי כַּחְלֵי בְּפוּמְבְּדִיתָא אָכְלִי כַּחְלֵי רָמֵי בַּר תַּמְרֵי דְּהוּא רָמֵי בַּר דִּיקּוּלֵי מִפּוּמְבְּדִיתָא אִיקְּלַע לְסוּרָא בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי אַפְּקִינְהוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְכַחְלִינְהוּ שְׁדִינְהוּ אֲזַל אִיהוּ נַקְטִינְהוּ אַכְלִינְהוּ

Traduction

The Gemara relates: In Sura they would not eat udders at all, even torn and roasted. But in Pumbedita they would eat udders. Rami bar Tamrei, who is also called Rami bar Dikulei, from Pumbedita, arrived in Sura on the eve of Yom Kippur. Since it is a mitzva to eat and drink then, large quantities of meat were cooked, and everyone brought out their udders from the animals they had slaughtered and threw them away. Rami bar Tamrei went and gathered the udders, roasted them, and ate them, in accordance with his custom.

Rachi non traduit

לא אכלי כחלי. לגמרי אפילו צלי ואפילו קרעו:

אַיְיתוּהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי תַּעֲבֵיד הָכִי אֲמַר לֵיהּ מֵאַתְרָא דְּרַב יְהוּדָה אֲנָא דְּאָכֵיל אֲמַר לֵיהּ וְלֵית לָךְ נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם אֲמַר לֵיהּ חוּץ לַתְּחוּם אֲכַלְתִּינְהוּ

Traduction

The residents of Sura brought Rami bar Tamrei before Rav Ḥisda, who said to him: Why did you do this? Rami bar Tamrei said to Rav Ḥisda: I am from the place of Rav Yehuda, who eats udders, and this is the accepted custom in Pumbedita. Rav Ḥisda said to him: And do you not hold by the principle that the Sages impose upon a traveler the stringencies of the place that he left and also the stringencies of the place to which he went? You should have accepted the stringency of Sura and not eaten the udders. Rami bar Tamrei said to Rav Ḥisda: That principle applies only to one who remains in the place he is visiting, but I ate the udders outside the boundaries of Sura.

וּבְמָה טְוִיתִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ בְּפוּרְצָנֵי וְדִלְמָא מִיֵּין נֶסֶךְ (הָוְיָא) [הֲווֹ] אֲמַר לֵיהּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲווֹ

Traduction

Rav Ḥisda further asked Rami bar Tamrei: And with what did you roast the udders? Rami bar Tamrei said to him: I roasted them with grape seeds [purtzenei] I found in the vines there. Rav Ḥisda objected: But how could you roast the udders with grape seeds, as perhaps they were from wine used for a libation to idolatry, from which it is prohibited to derive benefit. Rami bar Tamrei said to him: These were old seeds that still lay there after twelve months had passed since the grapes were used, and any prohibition had expired, as by that point they are assumed to have lost any prohibited liquid that previously remained inside (see Avoda Zara 34a).

Rachi non traduit

במאי טויתינהו. היכן הוו לך שם עצים:

בפורצני. חרצנים שאצל היקבים והבערתים:

לאחר שנים עשר חדש הוה. ותנן במס' ע''ז (דף לד.) לחים אסורין יבשין מותרין ואלו הם לחים כל שנים עשר חדש:

וְדִלְמָא דְּגָזֵל הֲוָה אֲמַר לֵיהּ יֵאוּשׁ בְּעָלִים הֲוָה דִּקְדַחוּ בְּהוּ חִילְפֵי

Traduction

Rav Ḥisda further objected: But perhaps these seeds were from stolen property, i.e., they belonged to someone and it was prohibited for you to take them. Rami bar Tamrei said to him: Even so, in this case there was certainly despair of the owners of recovering them, as grass was growing among them. Since the owners had allowed them to lie there for so long, they had clearly given up all hope of retrieving them.

Rachi non traduit

דקדחו בהו חילפי. גדלו בהם מחמת שנרקבו ונעשו עפר:

חילפי. אורטיי''ש והואיל ומתקלקלין ונרקבין ולא נטלו משם ש''מ אינו חושש:

חַזְיֵיהּ דְּלָא הֲוָה מַנַּח תְּפִילִּין אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לָא מַנְּחַתְּ תְּפִילִּין אֲמַר לֵיהּ חוֹלֵי מֵעַיִין הוּא וְאָמַר רַב יְהוּדָה חוֹלֵי מֵעַיִין פָּטוּר מִן הַתְּפִילִּין

Traduction

Rav Ḥisda saw that Rami bar Tamrei had not donned phylacteries, and said to him: What is the reason that you have not donned phylacteries? Rami bar Tamrei said to him: He, i.e., I, am suffering from intestinal illness, and Rav Yehuda said that one who has intestinal illness is exempt from the mitzva of phylacteries, which require a clean body, because he would have to remove them constantly to defecate.

Rachi non traduit

פטור מן התפילין. מפני שצריך לחלצן תדיר:

חַזְיֵיהּ דְּלָא הֲוָה קָא רָמֵי חוּטֵי אֲמַר לֵיהּ מַאי טַעְמָא לֵית לָךְ חוּטֵי אֲמַר לֵיהּ טַלִּית שְׁאוּלָה הִיא וְאָמַר רַב יְהוּדָה

Traduction

Rav Ḥisda further saw that Rami bar Tamrei had not placed the threads of ritual fringes on his garment and said to him: What is the reason that you do not have the threads of ritual fringes? Rami bar Tamrei said to him: It is a borrowed robe, and Rav Yehuda said:

Rachi non traduit

דלא הוה רמי חוטי. לא הטיל ציצית לטליתו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source